לפגוש סיקי בסיקים. או - קראתי לו איב

כמו פלולה מזדקרת על ראשה של הודו ניצבת סיקים. גובלת בנפאל סין ובהוטן משלשת צדדיה, ורק בדרום מחוברת למערב בנגל ולמדינת האם.  ״הג׳וק״ הסיקי התנחל בראשי לפני כ 4 שנים עת טירקתי קלות ברכס סינגלילה  והתקרבתי להר הקנצ׳נג׳ונגה, ההר השלישי בגובהו בעולם ששוכן בגבול סיקים נפאל. ( למי שמעוניין להזכר הנה הקישור).

אז חלפו השנים והחלטתי שהגיע הזמן להפגש שוב. אבל ראשית נעמוד על טעות רווחת. בין סיקים המדינה ההודית ובין סיקים (אלה עם הטורבן המיוחד) בני דת הסיקה אין שום קשר ורק בעברית שניהם נשמעים זהים.

קפה עם ידיד סיקי (מחייך מתחת לשפם)

דת הסיקה sikh (פירוש המילה בפאנג׳בית - תלמיד) צמחה במאה ה 15  בחבל פאנג׳ב מתוך ההינדוהיזם והאיסלם. הדת גורסת אמונה באל אחד. ע״פ מקורות יודעי דבר (כלומר הסיקי מהקפה) כ 20 מיליון סיקים חיים במדינת פאנג׳ב במערב הודו בגבול פקיסטן ומהוים כשני שליש מהתושבים שם, עוד  כ 4 מיליון פזורים בעולם.
ממלכת סיקים נוסדה בשנת 1641 בהחלטה של שלושה לאמות שהחשוב מביניהם הגיע מטיבט השכנה. בשיאה שלטה הממלכה על שטחים מנפאל עד בהוטן. הממלכה התקיימה למעשה עד שנת 1975, או אז חששו הסיקים להבלע ע״י סין, כפי שקרה לשכנתם טיבט, ולכן בקשו להסתפח כמדינה להודו.
מקום ההתכנסות והכתרת מלך סיקים נקרא כיום Yuksom, משמעות השם - איך לא - מקום המפגש של שלושת הלאמות, יוקסם הייתה בירתה הראשונה של הממלכה. כיום מדובר בכפר קטן ואכן כשמו, קסום, מוקף הרים ירוקים, עמקים עמוקים וצרים, ומים. סיקים פשוט טובעת במים. בכל מקום מפלי מים שופעים, מרוב שיש הרבה, לרובם אין שמות. ואתה תוהה, מה קורה אלוהים? בזמנך לא שמעו על המונח ״צדק חלוקתי״?

Yuksom

האבן הקדושה. פה ישבו הלאמות והכתירו את המלך

מים בששון

כיאה לארץ שיושבת בהימלאיה ההודית אין שום שטח מישורי רחב דיו בכדי להקים נמל תעופה, ובכדי להגיע יש לטוס למערב בנגל ומשם לעלות לסיקים ברכב. מה שמסביר את מיעוט התיירים המערביים שמגיעים לכאן. במשך כ 10 ימים פגשתי מעט מאד מערביים, והיו ימים שזכיתי להיות מוכתר כ״תייר המערבי היחיד״. לכך תורמת אולי העובדה שכדי לטייל בסיקים יש להוציא היתר מיוחד. אני הוצאתי את ההיתר בדרג׳ילינג השכנה (זאת מסינגלילה). בכדי להוציא את ההיתר יש לגשת למשרד לרישום זרים בצד אחד של העיירה ולמלא טופס בקשה. לאחר שמילאת בקשה והפקיד עבר וראה שהיא תקינה, יש ללכת למשרד למתן היתר שהייה בסיקים ע״מ להחתים את הפקיד הממונה. איפה נמצא המשרד הזה? בצד שני של העיירה מרחק כמה קילומטרים. יעילות הודית כבר אמרנו? בנוסף בכדי לעלות לעמקי הצפון באזור הקרוב לגבול סין, יש להוציא היתר מיוחד נוסף וההיתר מותנה בקבוצה של מינימום שני תיירים מלווים במדריך. מאחר וטיילתי לבדי קיוותי למצוא תייר נוסף ולצאת יחדיו, דא עקא שכמעט ואין זרים. מה עושים? ההודים החביבים יסדרו גם את זה. לאחר שלושה ימי המתנה כשכבר חשבתי להרים ידים הודיע אחד מסוכני הנסיעות כי מחר יהיה לי היתר. אני אצא עם עוד תייר צרפתי. ואכן למחרת יש היתר. יאללה יוצאים לדרך. רגע אבל היכן הצרפתי? להערכתי הצרפתי יושב כבר מזמן בבולנז׳רי על גדות הסיין עם קפה קטן וקרואסון. הצרפתי הוירטואלי שלי, איב שמו, נידב ללא ידיעתו את דרכונו ותמונתו לסייע לי לצאת לדרך. מעניין למי אני אחזיר טובה בעתיד. אבל כל התלאות מתגמדות כשאתה חוזה בנוף עוצר הנשימה של ההימלאיה ירוק ורטוב  למרות שעונה זו נחשבת לעונת הקיץ (שבא מיד אחרי החורף אגב, אין אביב)  עונה נוספת היא המונסון הממשמש ובא, תארו לכם מה יהיה מצב המפלים). 

מאחר ולא התחשק לי  לצאת לטרקים ארוכים, הסתפקתי בנסיעות וטיולי יום קצרים בעמקים המוריקים. הדרכים בסיקים צרות מאד, איני יכול לקרוא להם כבישים שכן האספלט הינו המלצה בלבד. מה גם שלא ברור מתי החליטו ההודים לשפוך אספלט ובעקר מתי לא. ההחלטה נראית שרירותית כמיטב המסורת.

מלבד הנוף המשכר והדרכים הגרועות לא ניתן היה להתעלם מכמות המחנות הצבאיים שזרועים בסיקים ושיירות המשאיות הצבאיות שמוסיפות ומאטות את מהירות הנסיעה. המהירות הממוצעת לאור כל הנתונים הללו הינה 30 קמ״ש. מה שמסביר את שעות הנסיעה הארוכות למרות המרחקים הקצרים.
באחד המקומות ראינו עדר יאקים רועה סמוך לבסיס צבאי. המדריך מיהר להסביר כי העדר שייך לצבא ומשמש להובלת ציוד בדרכים ההרריות שבהן אין כבישים. ממש גדוד נהגי היאקים. מעניין אם יצמח מכאן יוסף טרומפלדור או ז׳בוטינסקי סיקי.

הצבא צועד על קיבתו

למרות שסיקים כולה היא פנינת טבע טהורה יפה ובתולית, הכתר בראש הפלולה ניתן בלי ספק לעמק Yumtang בצפון המדינה סמוך לגבול טיבט. עמק קטן למדי, צר, מוקף הרים מושלגים, במרכזו נחל קטן וכל העמק זורח ופורח בשיחי רודנדנדרון. ספקטרום צבעים מורוד דרך אדום ועד סגול. מעולם לא יצא לי לראות פריחה כה עזה של השיחים שכן הם פורחים רק חודשים בשנה, מרץ ואפריל (הרודנדנדרון הינו הפרח הלאומי הן של סיקים והן של נפאל).

עמק יומטנג הוא גם גבול הגזרה לתיירים. ההודים יכולים להמשיך לעוד אגם ומעבר הרים מושלג. משמע כולם המשיכו צפונה ורק אני המסכן הסתובבתי וחזרתי לגנגטוק לשתות עוד קפה קטן לפני שאעזוב את סיקים.

מצגת תמונות יפות לסיום