הודו פרק ב' - עמקי הצפון הירוקים, וגם החומים

למה האימפריה ההודית לא תקום!
אוטובוס משימלה למנאלי. 9 שעות נסיעה לפנינו. לשם שינוי האוטובוס לא לוקאל, אוטובוס משודרג, אגד שנות ה 80 סטייל. אבל בתחזוקה הודית.
יאללה יצאנו לדרך. עברו שעתיים שלוש האוטובוס עוצר.
שוב מפולת שחסמה את הכביש? או אולי תקלה טכנית שוב?
לא. בצד הדרך דוכן למכירת מנגו. מהמגדל לצרכן.
הכרטיסן רוצה לפנק. בוחר, שוקל, משלם...וכל הנוסעים יושבים וממתינים בשקט ובשלווה.
ממשיכים. בהמשך הדרך עולה חבר של הנהג והכרטיסן. איך יודעים, לא משלם ונכנס אתם לתא הנהג.
שעתיים שלוש, שוב עצירה. החבר יורד. נעלם לחמש דקות. אפילו הנהג מתחיל להתעצבן, אבל ממתינים.
חוזר החבר ובידו שקית ירקות.
ממשיכים בשעה טובה.
כמאמר המשורר, ״לאן תגיעו הוא שאל״

מרכז בעלי מלאכה 
היה התארגנות של בעלי המלאכה העצמאיים שהתחילה ביפו בשנת 1908.
היום כרגיל במקומותינו, נותר רק שם של רחוב (ליד שינקין)

״ידע שור קונהו...״
ערב יורד על הכפר Dhankar שבעמק ספיטי.
כפר פסטורלי. שקט ושלווה אופפים את הכל.
כפר קטן של 45 בתים ו 300 תושבים.
עדר רד מהרי ההימאליה. שב לביתו.
לכל בית בכפר עדר קטן של כמה עשרות עיזים וכבשים ומעט פרות.
פה בהרי ההימאליה קיימת ערבות הדדית,
כל יום יוצאים שניים מתושבי הכפר לרעות את העדר (3000 ראש). כל יום שניים אחרים. 2 זקני הכפר קובעים את התורנות.
בחוזרם העדר מתפזר מעצמו, כל עז יודעת את ביתה והולכת אליו עצמאית.

Dhankar, Spiti valley

הכובשת הקטנה, Naddi village