תמה לה עוד שנה. לא רק זו בלוח השנה (מעניין, לוח השנה הוא עברי, החגים יהודיים) אלא בלימודי ניפוח הזכוכית שלי. לא שבאמת יש מי שקובע לי את הסילבוס, אני אדון לעצמי בהיבט הזה. אבל החלטתי לקחת (שוב) פסק זמן ולתת מקום גם לעיסוק השני שלי. עיסוק ולא תחביב, כי מבחינתי ניפוח הזכוכית אינו בגדר תחביב כלל וכלל. מעבר להגשמת החלום שעליה כבר כתבתי, אני רואה בכך התפתחות אישית שלי למחוזות מרתקים. ככל שאני לומד יותר, אני רואה כמה מעט אני יודע ובכמה שבילים ניתן ללכת ולהתפתח.
השנה התמקדתי ביצירת כלים מסיביים יותר עם נפח זכוכית רב, המשלבים צורות מאתגרות יותר ובעלות עומק, תוך משחק בצבעים והדגשת טקסטורת הצבעים.
במובן מסוים זה להרגיש כמו בממלכת קסמים. אני השוליה למי שיש ספק.
הרב מגים שלי הם האמנים Maayan Feigin ובוריס שפייזמן מ G Studio, הם אלה שמלמדים, מכווינים ונותנים לרוח ל"התפרע". כמו המוטו שלהם, ככה זה כשרוח פוגשת אש. תודה ענקית לכם.
תודה גם ליעקב ויינשטיין Javier Wainsztain על צילום היצירות.
עכשיו אתן לרוח (ולרגליים) לקחת אותי למקומות אחרים.
אז שנה טובה לכולנו. שנמשיך לחלום.